ניכור הורי

תסמונת "ניכור הורי" היא תופעה של התנכרות הילד לאחד ההורים ללא צידוק, כאשר האחראי להתנכרות הוא ההורה האחר. 

מדובר בתופעה שבה הילד דוחה באופן חריף את אחד ההורים, לעיתים התופעה מלווה במסע הכפשות כלפי ההורה המנוכר, ללא אחיזה ממשית במציאות. הילד מציג לעיתים חשיבה מתוכנתת, שהינה בלתי תלויה בהורה המנכר ומתפתחת שנאה או עוינות כלפי ההורה המנוכר וכל מי המזוהה עמו. 

​

במדינות מסוימות התופעה של ניכור הורי הוכרה כהתעללות פסיכולוגית בילד, בשל האינטנסיביות הרגשית הגבוהה והשפעותיה המזיקות לאורך זמן – הן בילדות והן בבגרות.

​

בתי המשפט מתייחסים בחומרה לניכור הורי, המתואר לעיתים כ"חטיפה נפשית" באמצעות אמצעים פסיכולוגיים הגורמים לניתוק הילד מההורה האחר וליצירת תלות בהורה המנכר. אנשי מקצוע מדגישים כי השמעת קולו של הילד במקרים אלה חייבת להתבצע בזהירות. הבנת המצב דורשת בחינה מעמיקה של המערכת המשפחתית כולה, ולא הסתכלות מצומצמת על רצונו המפורש של הילד בלבד, כדי להגן על טובת הילד. 
 

איך לשמור על קשר עם הילד במצב של ניכור הורי? 

שמירה על קשר עם הילד במצב של ניכור הורי היא אתגר רגשי, משפטי ופסיכולוגי לא פשוט, אך היא אפשרית וחשובה ביותר – גם עבור ההורה וגם עבור הילד. 

בפן המשפטי – אם הניכור חמור והקשר נקטע או נפגע משמעותית ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לאכוף את הסדרי הקשר עם ההורה, לקיים תהליך טיפולי משפחתי ואף לשקול שינוי בזמני השהות שנקבעו. במקרים חמורים ניתן לבקש מינוי של מומחה מטעם בית המשפט (פסיכולוג / עובד סוציאלי). בתי המשפט רואים בטובת הילד זכות לקשר עם שני הוריו, וניכור הורי נחשב לפגיעה בטובתו. 

בפן הרגשי והפסיכולוגי – חשוב לפנות לגורמי טיפול מקצועיים (כגון פסיכולוגים, מטפלים משפחתיים ומומחים לשיקום קשר), שיכולים לסייע בשיקום הדרגתי של הקשר ובהפחתת הניכור, במיוחד כאשר מתקיים שיתוף פעולה עם הרווחה או המרכז לשלום המשפחה.
 

• חשוב לשמור תיעוד של שיחות, הודעות, ניסיונות לקבוע מפגשים או שיחות ותגובות מהצד השני. התיעוד יכול לשמש כראיה לניכור הורי ולהראות את המאמצים הכנים של ההורה לשמור על הקשר עם הילד. 

מהם סימני ניכור הורי אצל ילדים?

סימנים נפוצים כוללים דחייה בלתי סבירה של הורה, הימנעות מקשר או תקשורת עם ההורה, התנהגות עוינת כלפי ההורה או שלילת סיפורים הקשורים להורה המנותק, ללא סיבה אובייקטיבית.

מי אחראי לטיפול בניכור הורי? 

ניכור הורי היא תופעה מורכבת שהטיפול בה אינו תחת האחריות של גורם אחד בלבד, אלא מערב מספר גורמים מקצועיים, טיפוליים ומשפטיים – כל אחד בתחומו.
 

1. ההורים 

בראש ובראשונה, האחריות המרכזית חלה על ההורים עצמם – בעיקר על ההורה שמונע או מסית נגד ההורה השני. החוק והפסיקה רואים בהורה המסית גורם שפוגע בטובת הילד. אך גם ההורה המנוכר נדרש לגלות אחריות: לא לוותר, לשמור על קשר, לפעול בהגינות ולהימנע מהסלמה.
 

2. בית המשפט לענייני משפחה 

הגורם השיפוטי הוא זה שמוסמך לאכוף, לקבוע, ולהורות על דרכי טיפול. אם מתגלה ניכור הורי, בית המשפט לענייני משפחה רשאי, בין היתר: 

- להורות על טיפול משפחתי או טיפולי שיקום קשר

- למנות מומחה מטעם בית המשפט.

- להטיל סנקציות על ההורה המסית, כולל שינוי זמני או קבוע של משמורת.

- ליזום תהליכים של גישור/טיפול בהסכמה.
 

3. עובדים סוציאליים ויחידות הסיוע

עובדי יחידת הסיוע בבתי המשפט למשפחה והעובדים הסוציאליים לחוק (פקידות סעד) ממלאים תפקיד קריטי בטיפול בניכור: הם בודקים את הדינמיקה בין ההורים, ממליצים על מסלולי התערבות ולעיתים מלווים את הילד או המשפחה בהליך טיפולי.
 

4. מטפלים רגשיים/משפחתיים

פסיכולוגים, מטפלים משפחתיים ומומחים לשיקום קשר מובילים את החלק הטיפולי, שמטרתו לשקם את הקשר בין ההורה לילד, ולתת כלים להתמודדות כגון: טיפול פרטני לילד/להורה, טיפול משפחתי, הדרכת הורים לשני הצדדים.
 

5. הרווחה והמרכז לשלום המשפחה

במקרים חמורים – במיוחד כשיש סיכון רגשי או נפשי לילד – הרווחה יכולה להיכנס לתמונה, להוציא צווי הגנה, להורות על תכניות טיפוליות ואף להגיש המלצות משמעותיות לבית המשפט לענייני משפחה. 
 

איך להוכיח ניכור הורי בבית משפט?

הוכחת ניכור הורי צריכה להתבסס על ראיות חד משמעיות – בין היתר, על עדויות, חוות דעת מקצועיות (פסיכולוגים, מומחי משפחה), תיעוד התנהגויות של הילד והורה והצגת ההשפעה השלילית על טובת הילד.
 

האם ניכור הורי הוא פגיעה בזכויות הילד?

כן. ניכור הורי מהווה פגיעה בזכותו של הילד לקשר הורי מלא ובריא עם שני ההורים, וזכויותיו במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
 

מה החוק אומר על ניכור הורי בישראל?

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה להתערב במקרים של ניכור הורי כדי להבטיח את טובת הילד, תוך אפשרות לשנות את זמני השהות / הסדרי ראייה של הילד עם ההורים. 
 

האם ניכור הורי יכול להשפיע על משמורת ילדים?  

בהחלט. במקרים בהם ניכור הורי מזיק לטובת הילד, בית המשפט יכול לשנות הסדרי משמורת, להטיל מגבלות על ההורה הפוגע ואף להורות על טיפולים משפחתיים.
 

האם אפשר לתבוע על ניכור הורי בתביעה נזיקית?

כן. הפסיקה הכירה בתופעת ניכור הורי כמקימה עילת תביעה נזיקית, הבאה תחת עוולת הרשלנות ו/או הפרת חובה חקוקה הקבועות בפקודת הנזיקין, תשל"א-1971. 
 

בפסיקה נקבע כי העללת עלילות שווא על-מנת לגרום או להשיג ניכור הורי, או "סתם" נתק בקשר אינה רק עוולה נזיקית, יש בה משום הצדק לתובענה חוזית גם על-פי חוק החוזים (תרופות) בשל הפרת חוזה (ר' תלה"מ (משפחה ת"א) 51455-03-17‏). 

הערכאות השיפוטיות ממעשים המובילים למצב כגון זה. לדעתי העוולה בה עסקינן הינה חמורה, או לכל הפחות משתווה לחומרתה של עוולת לשון הרע. ומכאן: "ולסיכום, ניכור הורי מהווה פגיעה בזכותו של הילד לקשר מלא ובריא עם שני הוריו. 

הערכאות השיפוטיות מתייחסות בחומרה ובכובד ראש למעשים העשויים להוביל לניכור הורי. 

בהקשר זה יפים הדברים שנפסקו בעמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 8965-10-20 פלונית נ' פלוני (נבו 20.1.2021)‏‏: "יידע כל הורה מנכר, כי לא ניתן להשתמש בנשק של הסתה וניכור הורי. כשם שהגט לא יכול לשמש כלי ואמצעי להשגת הישגים רכושיים או אחרים במסגרת מאבק גירושין, כך לא יכול הורה, לרתום את ילדיו ולהשתמש בהם ככלי לניגוח הצד השני או כאמצעי למימוש נקמה ו"ענישה". הורים צריכים לדעת, כי הם ישלמו מחיר כבד אם יתברר שהם בזדון, הסיתו את הקטין כנגד ההורה השני" 
 

התמודדות עם ניכור הורי דורשת לעיתים התערבות שיפוטית, ייעוץ משפחתי וטיפול פסיכולוגי וכדאי לפנות לעו"ד משפחה ולמטפל מוסמך המתמחה במשפחות בסכסוך.