ידועים בציבור

במדינת ישראל מוסד ה"ידועים בציבור" הוא רחב מאוד, בעיקר בגלל הפער בין הציבור הדתי לציבור החילוני. המושג "ידועים בציבור" אינו מוגדר בחקיקה. האם ידועים בציבור חייבים להירשם איפשהו? התשובה לכך היא שלילית, שכן אין בישראל נישואים אזרחיים או מסלול פורמלי שבו ניתן להירשם כידועים בציבור ובאמצעות כך לקבל מהמדינה הכרה בזוגיות. 

עבור שתי קבוצות עיקריות באוכלוסייה מדובר ב"תחליף" למוסד הנישואין: פסולי חיתון (לא-יהודים, זוגות חד-מיניים, חסרי דת, כהן וגרושה וכו') או זוגות שבחרו מרצונם שלא להינשא ברבנות מטעמי אידאולוגיה. 
 

ידועים בציבור מתאר מצב עובדתי – כלומר, לא מדובר בסטטוס.
 

זוגות רבים מתגוררים במדינת ישראל תחת קורת גג אחת ללא נישואין – לאו דווקא פסולי חיתון / אידיאולוגים, אלא בשל מגוון סיבות אפשריות, כגון: הרצון לגור יחד, חיסכון כלכלי, "תקופת מבחן" לקראת הנישואין וכו'  – ללא כוונה להחיל על עצמם חובות משפטיות על מערכת יחסיהם. 
 

מתי בני זוג נחשבים ל"ידועים בציבור"?

בתחילתו של סכסוך משפטי בין בני זוג (שאינם נשואים), השאלה המרכזית שתישאל בבית המשפט לענייני משפחה היא: האם התקיימה בין בני הזוג התחייבות רצונית המלווה בכוונה ליצור יחסים משפטיים? 

התשובה לשאלה זו לא פשוטה נוכח המציאות המודרנית בימינו. 

בני-זוג יוכרו כידועים בציבור (במובן המשפטי של המושג – שכן כאמור אין מדובר בסטטוס, אלא במצב עובדתי) אם הם התכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות ולהחיל על עצמם את הזכויות והחובות הכלכליות הנובעות מקשר נישואין.
 

בפסיקה נקבעו מבחנים שונים לצורך בחינת השאלה: "האם מדובר בידועים בציבור?":

1) החיים המשותפים – האם בני הזוג מתגוררים תחת קורת גג אחת? כמה זמן צריך לחיות יחד כדי להיחשב ידועים בציבור? בפסיקה לא נקבע "זמן מינימום" לעניין המגורים המשותפים. אמנם ניתן למצוא מקרים שבהם זוגות הוכרו כידועים בציבור לאחר 3 חודשים של מגורים יחדיו, אך לא מדובר בהלכה מחייבת – ובפועל, כל מקרה נבחן לגופו. 
 

2) היבט כלכלי משותף – האם בני הזוג ניהלו קופה כלכלית משותפת? לאו דווקא נדרש חשבון בנק משותף, אלא שנדרש שיתוף כלכלי ממשי (גם אם כל אחד מבני הזוג מחזיק כרטיס אשראי נפרד, אך ההוצאות מנוהלות יחד למען הבית, זה יכול להעיד על שיתוף).
 

3) אינטימיות – קיומו של קשר זוגי (יחסי מין, נאמנות מינית); מדובר בהגדרה אמורפית – למשל, האם העובדה שבני הזוג ישנים בחדרים נפרדים מעידה על כך שאין אינטימיות? לא בהכרח; ומה קורה במצב שבו אין נאמנות בין בני הזוג (בגידה)? איך מוכיחים שהקשר היה אמיתי ולא זמני? גם כאן, התשובה אינה חד משמעית וכל מקרה ייבחן לגופו. 
 

4) הצגה חברתית – האם הציבור מכיר בבני הזוג כזוג לכל דבר ועניין? אם הסביבה מזהה ומכירה בהם כבני זוג גם ללא קשר נישואין ייתכן ויתקיים הקריטריון, אך בפסיקה אין קו אחיד וברור. לדוגמא: במקרים של קשר נסתר (כמו בגידה) לרוב בני הזוג לא ייחשבו לידועים בציבור (כי אין "ציבור" שמכיר בקשר...).
 

5) מבחן הכוונה – האם בני הזוג התכוונו ליצור בניהם מערכת יחסים משפטית? האם בני הזוג התכוונו להחיל על מערכת היחסים שביניהם את מכלול הזכויות והחובות הכלכליות הנובעות מדיני הנישואין? 

דוגמא: לעיתים כוונת בני הזוג להינשא מהווה דווקא אינדיקציה ל"שלילת" ההכרה בבני הזוג כידועים בציבור – כאשר בני זוג מתכננים להינשא בעתיד, ניתן להבין מכך שהם מסכימים כי הזכויות והחובות הנלוות לנישואין ייכנסו לתוקף רק מרגע הנישואין – ולא קודם לכן. כלומר, עצם קיומו של מועד נישואין מתוכנן יכול להעיד על כך שבני הזוג לא התכוונו שיחולו עליהם ההשלכות המשפטיות של קשר הנישואין, עד למועד הנישואין בפועל.
 

חשוב לדעת: המשמעות המשפטית של אי-הכרה בזוג כ"ידועים בציבור" עשויה להיות קריטית.
דוגמא –  בפסק הדין רע"א 3323/23 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (פורסם בנבו, 6.5.2024)‏‏ נדון מקרה שבו מנוחה נהרגה בתאונת דרכים כחודשיים לפני נישואיה המתוכננים. בן הזוג טען להיותו "ידוע בציבור", אך לא הצליח להוכיח קשר סיבתי לכך שלא נישאו מחמת היותם מנועי חיתון. בית המשפט העליון קבע כי אין מקום להקל בעצמת הראיות הנדרשת לשם הכרה בזוג הנ"ל כידועים בציבור ופסק כי בן הזוג שנותר בחיים אינו נכלל בגדר "בן זוג" במובן סעיף 78 לפקודת הנזיקין. על-כן, נקבע כי בן הזוג אינו זכאי לפיצויים כתלוי מחברת הביטוח. 

"האם בפנינו ידועים בציבור?" > המשמעות לעניין הערכאה השיפוטית:

• אם התשובה היא שלילית – הסמכות לדון בסכסוך אינה של בית המשפט לענייני משפחה.

• אם התשובה היא חיובית – אין מירוץ סמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, שכן לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בסוגיה ועל-כן הסכסוך יידון אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה. 
   

התייעצות עם עו"ד בתחום דיני המשפחה יכולה לעזור לבני זוג ידועים בציבור להבין את הזכויות והחובות הנובעות מהקשר ביניהם, לשקול יחד אפשרות להסדרה מראש של סוגיות רכושיות ואישיות. ובעיקר, לוודא ששני הצדדים פועלים מתוך ידיעה ובחירה ולא מתוך חוסר ודאות או בלבול משפטי.
 

שאלות נפוצות:

• האם בני הזוג יכולים להגדיר את עצמם כ"ידועים בציבור"? 

התשובה לכך היא שלילית. 

מדובר במצב עובדתי שייבחן בהתאם למבחני הפסיקה המוזכרים לעיל. 
 

• מהי חזקת השיתוף? 

הלכת השיתוף חלה על זוגות ידועים בציבור וקובעת חזקה (חזקת השיתוף) המחלקת את הרכוש המשותף שווה בשווה בין בני הזוג. חזקת השיתוף תחול על נכסים שהושגו במהלך חיי הזוגיות, אך עשויה לחול גם על נכסים שאינם כאלה. 
 

• איך מוכיחים חזקת שיתוף בין ידועים בציבור?

לשם הוכחת כוונה לשיתוף נכסים נדרשות ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו.

בית המשפט ייבחן, בין היתר, את משך וטיב הקשר הזוגי, קיומה של תלות כלכלית, ילדים משותפים, מידת ואופן השיתוף במקורות ובהוצאות התא המשפחתי, אופן ניהול החשבונות וכיוצ"ב. לגבי הנכסים הספציפיים בית המשפט ייבחן גם את אופן הרכישה של הנכס שבמחלוקת, עיתוי רכישתו ותכלית השימוש בו. 

חזקת השיתוף ניתנת לסתירה – בן הזוג שטוען להיעדר שיתוף בנכס מסוים צריך להוכיח, בראיות ברורות, שהתגבשה בין בני הזוג כוונה אחרת וכי מדובר בנכס שאינו משותף לצדדים.

לצידה של הלכת השיתוף בזכויות, מתקיימת גם הלכת שיתוף בחובות – בפסיקה נקבע כי בן זוג הנהנה מפירות השותפות עם בן זוגו, חייב לשאת בעול החובות שנוצרו במהלך החיים המשותפים (תלה"מ (משפחה תל אביב-יפו) 18668-11-23 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 8.5.2025)‏. 

 

• מה ההבדל בין ידועים בציבור לבני זוג נשואים מבחינת רכוש? 

על זוגות נשואים חל חוק יחסי ממון, שקובע חלוקה שווה של זכויות וחובות בין בני הזוג במקרה של פרידה. זוגות ידועים בציבור לא תמיד נהנים מההגנה המשפטית הברורה שחלה על זוגות נשואים. לכן, חשוב להסדיר את הזכויות והחובות בין בני זוג ידועים בציבור באופן מדויק ומושכל, כדי למנוע מחלוקות משפטיות מורכבות בעתיד.

הרציונל: בית המשפט נזהר שלא לכפות על הצדדים הסדר של שיתוף רכושי, כאשר בני הזוג בחרו שלא להחיל על עצמם הסדר שכזה 

(עמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 32785-01-24 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו 25.12.2024)‏‏). 
 

• האם צריך לערוך הסכם חיים משותפים? 

עריכת הסכם יחסי רכוש וחיים משותפים אינה בגדר חובה, אך עריכת ההסכם ואישורו בבית המשפט עשויה למנוע מחלוקות משפטיות עתידיות ביחס לכוונת השיתוף של בני הזוג.