מזונות ומדור

כאשר מדובר בזוג נשוי - המסלול הקלאסי של המזונות הוא המסלול הדתי, לכן תשלום המזונות מוטל על האב באופן אבסולוטי כלפי כל אחד מילדיו (עד גיל 6). 

​

תפקידם של דמי מזונות הוא לדאוג לכך שהאישה והילדים יחיו ברמת חיים סבירה גם לאחר פרידת הצדדים. 

כאשר מדובר בזוג ידועים בציבור – המסלול אינו דתי, אלא אזרחי, שכן אין צורך במתן גט. בעבר לא הייתה חובת מזונות לידועים בציבור מזונות (שכן מקור החיוב היה מכוח הדין הדתי, כחלק מהכתובה) בהמשך, בהתאם למציאות המודרנית, החלה להתפתח פסיקה ביחס למזונות "אזרחיים" גם אצל ידועים בציבור. 

​

מגמת המזונות ה"אזרחיים" היא שיווניות יותר (למשל, הגבר יכול לתבוע מהאישה מזונות במקרה של פערי שכר גבוהים) והם מכוונים למצבים שבהם אחד מבני הזוג הסתמך על הכלכלה שניתנה לו על ידי בן הזוג האחר. הבסיס לחיוב במזונות בין ידועים בציבור הוא מעין חיוב הסכמי המבוסס על הכוונות המשותפות של בני הזוג (רש"א 8256/99 פלונית נ' פלוני), כאמרת כב' השופט אהרון ברק: "בני הזוג אינם עוברי אורח שתאונת דרכים הפגישה ביניהם" 
 

שאלות נפוצות

האם אפשר לתבוע מזונות ילדים מהאב למרות שאני עדיין לא גרושה?  

התשובה היא חיובית. ניתן לתבוע מזונות ילדים גם אם בני הזוג עדיין לא התגרשו. חובת תשלום המזונות חלה על האב באופן אבסולוטי (עד גיל 6) ללא קשר למצב הגירושין.
 

מהי חובת המדור?

חובת המדור מתייחסת לזכותו של ילד/ה למגורים הולמים ולמימון הוצאות הדיור שלו לאחר פירוד ההורים. דמי המדור נקבעים בהתאם לצרכי הילד ולרמת החיים שלה הורגל טרם הפרידה. החובה חלה בעיקר על האב, אך כיום בתי המשפט לענייני משפחה בוחנים את היכולת הכלכלית של שני ההורים.
 

האם ניתן לשנות את סכום המזונות לאחר פסק דין?  

שינוי סכום המזונות אפשרי רק בהתקיים שינוי נסיבות מהותי שלא נצפה מראש בעת מתן פסק הדין או חתימת הסכם הגירושין, כמו ירידה דרמטית בהכנסות של אחד מההורים, שינוי מהותי של זמני השהות או התרחבות צרכי הילדים.
 

מהן ההשלכות במקרה שהמזונות אינם משולמים במועדם?  

אי תשלום מזונות מהווה הפרת החלטה שיפוטית וההשלכות לכך עשויות לכלול קנס כספי, עיקול חשבון הבנק, עיכוב יציאה מהארץ ולעיתים אף מאסר בפועל.
 

מה ההבדל בין מזונות זמניים למזונות סופיים? 

מזונות זמניים נפסקים כפתרון ביניים עד לפסק הדין הסופי, כדי להבטיח שהילדים לא יישארו ללא מענה כלכלי בזמן ההליך המשפטי. 
 

האם לבית הדין הרבני יש סמכות לדון במזונות ילדים?

התשובה היא שלילית. 

ואולם, מדובר בשאלה מורכבת שנדונה לאחרונה בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. 

בבג"ץ 5988/21 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 19.2.2025) נקבע כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון במזונות ילדים, אף לא על דרך כריכתם בתביעת הגירושין.
 

מתי בית הדין הרבני רשאי לדון במזונות ילדים? 

בהתאם לפסיקה, בית הדין הרבני מוסמך לדון בסוגיית מזונות ילדים בשני מקרים בלבד:

1) הסכמת צדדים לדון בענייני מזונות הילדים בבית הדין - מקנה לבית הדין הרבני את הסמכות לדון במזונות הילדים בהתאם לסעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) – מכוח הסכמת הצדדים בלבד. 

2) תביעת הורים להשבת הוצאות - בעוד שתביעת מזונות עוסקת בזכות הילד ובחובת ההורים לדאוג לצרכיו, תביעת השבה היא תביעה כספית בין ההורים, שמטרתה התחשבנות התובע ביחס להוצאות שהוא כבר הוציא עבור מזונות הילדים, או הוצאות ידועות שהוא כבר התחייב / חיוב להוציאם בזמן הקרוב.

(לדוגמה: כאשר הורה אחד שילם לבדו על חוגים או על הוצאה חינוכית עתידית, על אף שפסק המזונות קובע שההורים נושאים בעלויות בשווה – הוא יכול להגיש תביעת השבה נגד ההורה השני).