עתירה לבג"ץ

מערכת המשפט בישראל ייחודית בכך שבתחום דיני המשפחה והמעמד האישי פועלות במקביל שתי ערכאות שיפוט: בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים. לבתי הדין הרבניים מוקנית סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים, בהתאם לדין הדתי. עם זאת, סמכותם אינה מוגבלת רק לפירוק הנישואין, אלא משתרעת גם על הסוגיות הנלוות להליך – לרבות חלוקת רכוש, אחריות הורית ומזונות ילדים – וזאת כאשר נושאים אלו נכרכים כהלכה בתביעת הגירושין.
 

באילו מקרים ניתן לעתור לבג"ץ נגד הכרעות של בתי הדין הרבניים?

על פסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, ובמקרים מסוימים גם להגיש בקשת רשות ערעור לעליון. 

לעומת זאת, על פסקי דין של בתי הדין הרבניים האזוריים ניתן לערער רק לבית הדין הרבני הגדול לערעורים, ללא ערכאה נוספת מעליו. במקרים חריגים ניתן לעתור לבג"ץ, שמוסמך להפעיל ביקורת שיפוטית גם על החלטות של בתי הדין הדתיים.

חשוב לדעת: ניתן להגיש עתירה לבג"ץ רק לאחר שניתן פסק דין סופי בבית הדין הרבני הגדול ורק כאשר מתקיימות עילות המצדיקות את התערבותו של בג"ץ. 

יחד עם זאת, במקרים חריגים ידון בג"ץ בעתירה גם אם לא הוגש ערעור, בעיקר כשהסעד החלופי אינו יעיל ונסיבות העניין מחייבות התערבות מידית של בג"ץ כדי למנוע עוול או עיוות דין. 
 

באילו מקרים בג"ץ יתערב בהכרעות בתי הדין הדתיים? 

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) אינו נוהג להתערב בהחלטות או פסקי דין של בתי הדין הדתיים כדבר שבשגרה. יחד עם זאת, ישנם מקרים חריגים שבהם ניתן להגיש עתירה לבג"ץ כדי לבטל החלטה שניתנה על-ידי בית דין דתי כאשר מתקיימת עילה המצדיקה את התערבותו של בג"ץ. 

העילות שבגינן יתערב בג"ץ בהכרעות בתי הדין הדתיים (המנויות בסעיפים 15(ג) ו-15(ד)(4) לחוק-יסוד השפיטה) הן: 

1. חריגה מסמכות - כאשר בית הדין הרבני נתן הוראה שאין לו סמכות לתת, יש מקום לבטל הוראה זו.

2. סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי – התעלמות בית הדין מהוראת חוק המופנית אליו או פירוש מוטעה שלה. הסטייה צריכה לבוא לידי ביטוי באופן מובהק על פני ההחלטה / פסק הדין. 

3. פגישה בעקרונות הצדק הטבעי – מדובר במקרים שבהם הופרו כללי דיון בסיסיים, כגון: חובת השמיעה, מתן זכות הטיעון, מתן הזכות להבאת ראיות או חובת ההנמקה.  

4. צורך במתן סעד מן הצדק – מדובר במצב שבו החלטת בית הדין פוגעת בעקרונות יסוד של המשפט הישראלי או כאשר בית הדין אמור להחיל כללים מהמשפט האזרחי ואינו עושה זאת (לדוגמא: עקרון השוויון); הימנעות זו של בית הדין עשויה להיחשב גם כחריגה מסמכות. 

כדי שהעתירה לא תידחה על הסף וללא דיון, יש צורך ביצירתיות ובהיכרות עם פסיקות בג"ץ והלך רוחם של שופטי בית המשפט העליון כדי לדעת מהם המקרים בהם ישנה פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי וניתן לבקש סעד מן הצדק.
 

מה המועד האחרון להגשת עתירה לבג"ץ על החלטה של בית הדין הרבני?

המועד האחרון להגשת עתירה לבג"ץ לביטול החלטה של בית הדין הרבני הוא בתוך 30 ימים (לכל המאוחר) מיום מתן ההחלטה או פסק הדין. 

לסיכום

הגשת עתירה לבג"ץ היא הליך ייחודי ורגיש, הדורש לא רק ידע משפטי מעמיק, אלא גם הבנה של הלך הרוח השיפוטי והיכולת לזהות את אותם מקרים חריגים שבהם תתאפשר התערבות בהחלטות של ערכאות אחרות, לרבות בתי הדין הדתיים. כדי שהעתירה לא תידחה על הסף, חשוב לנסח טיעון מדויק, לעגן אותו בפסיקה עדכנית ולבנות תשתית משפטית יצירתית ומשכנעת. 

ניסיוני בהגשת עתירות לבג"ץ, לצד ההיכרות המעמיקה עם עקרונות הצדק הטבעי והגישה של שופטי בית המשפט העליון, מאפשרים לי ללוות את ההליך באופן מקצועי, מדויק ורגיש – ולהעניק ללקוח סיכוי אמיתי להישמע.