לשון הרע במשפחה

סכסוכים בתוך המשפחה מלווים לעיתים ברגשות קשים ובתחושת פגיעות עמוקה. 

כאשר אחד הצדדים משתף גורמים חיצוניים (כמו חברים, קולגות או בני משפחה נוספים) בדברים פוגעניים ביחס לבן/בת משפחה אחרים, בין אם בכתב, בעל פה או בכל אמצעי אחר, הוא עלול להיחשף לתביעה בגין לשון הרע, גם כשמדובר באנשים הקרובים אליו קרבה ממשית. 
 

תביעת לשון הרע בעקבות סכסוך משפחתי מוכרת על פי הדין, אך תיחשב ככזו רק כאשר מתקיימים התנאים שנקבעו בחוק ובפסיקה לעניין "סכסוך משפחתי". תביעת לשון הרע במשפחה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה והדיון בה יתקיים בדלתיים סגורות. מדובר בתביעה נזיקית, המבוססת על חוק איסור לשון הרע, שמטרתו להגן על כבוד האדם ועל שמו הטוב מפני ביזוי, השפלה או פגיעה במוניטין – גם בתוך התא המשפחתי. 
 

עם זאת, מול ההגנה על כבוד האדם ניצב עיקרון חופש הביטוי ולכן בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, תוך איזון בין שני הערכים האלו והתחשבות ברגישות היחסים המשפחתיים. 
 

מהם התנאים לתביעת לשון הרע? 

כדי להגיש תביעת לשון הרע יש לעמוד בשלושה תנאים עיקריים:

1. קיומו של פרסום – נדרש שפורסם דבר שיש בו לשון הרע, בין אם מדובר בפרסום כתוב, בעל-פה או בכל אמצעי אחר. כדי שתתקיים עילת תביעה, על הפרסום להיות קונקרטי ומדויק. במקרה של פרסום בעל-פה, מומלץ לתמוך בטענה באמצעות עדים או הקלטות אודיו. הערכאה השיפוטית תבחן את תוכן הפרסום באובייקטיביות, תוך התחשבות באופי הפרסום, באמצעי הפרסום ובזהות הנפגע שהפרסום מתייחס אליו.

2. הגעת הפרסום לנמען – התנאי השני הוא שאותו הפרסום יגיע, או יהיה בעל פוטנציאל ממשי להגיע, לפחות לאדם אחד זולת הנפגע. ככל שהפרסום הגיע לגורמים רבים יותר כך דרגת חומרתו עולה, אולם דיי להראות כי הפרסום הינו בעל פוטנציאל להגיע לידי נמען אחד לפחות (גם אם בפועל הפרסום לא הגיע לאף אדם).  

3. פוטנציאל לפגיעה – גם אם לא נגרם נזק בפועל, די בכך שהפרסום עלול להביא לביזוי, השפלה או פגיעה במוניטין של אדם כדי למלא את התנאי השלישי.
 

הגנות מפני תביעת לשון הרע

חוק איסור לשון הרע קובע מספר מצבים שבהם פרסום לא ייחשב כלשון הרע (ולא תקום בגינו עילת תביעה): 

• דברים שנאמרו בהליך שיפוטי – על ידי שופט, בעל דין, עורך דינו או עד, אינם מהווים עילה לתביעה.

•  הגנת אמת בפרסום ("אמת דיברתי") – אם מדובר בפרסום שהתברר כנכון במועד פרסומו ושיש בו עניין ציבורי ממשי (ולא רכילות בלבד), לא ניתן לתבוע בגינו.

• חזקת תום הלב – כאשר פרסום נעשה מתוך מטרה כנה, ללא כוונה לפגוע, עשויה לקום הגנה למפרסם. כך למשל, כאשר אדם מפרסם מידע מתוך חובה מוסרית או חברתית, מגן על אינטרס אישי לגיטימי, או מביע דעה או ביקורת. ההגנה תישלל אם יוכח שהמידע שקרי, שהמפרסם ידע זאת או שלא נקט אמצעים סבירים לברר האם הפרסום הוא אמיתי. 
   

שאלות נפוצות:

מהן זכויות הנפגע ומה גובה הפיצוי שניתן לקבל? 

נפגע מלשון הרע עשוי להיות זכאי לפיצוי כספי – גם ללא הוכחת נזק – בסכום של עד 50,000 ש"ח, ואם יוכח שהפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע – הפיצוי עשוי להגיע עד 100,000 ש"ח. בנוסף, בית המשפט יכול להורות על תיקון או הסרה של הפרסום, הכחשה פומבית או צווים שיאסרו פרסום נוסף.
 

האם פרסום בוואטסאפ נחשב לשון הרע?

במקרים מסוימים – כן. כדי שפרסום בוואסטפ ייחשב כלשון הרע צריכים להתקיים בו התנאים הקבועים בחוק: (1) פרסום שיש בו להשפיל / לבזות / לפגוע בשמו הטוב או במוניטין של אדם (2) הפרסום הגיע לצד שלישי (כלומר, אנשים נוספים נחשפו לפרסום ההודעה, למשל, בקבוצת וואטספ) (3) לא מתקיימת הגנה חוקית (לדוג': אם תוכן ההודעה אינו אמת או שהפרסום נעשה בתום לב). 
 

האם אמירות של בן זוג או עורך דינו בבית המשפט יכולות להיחשב לשון הרע?

התשובה לכך היא שלילית. פרסום של בעל דין, עורך דינו או עד שנעשו תוך כדי דיון משפטי לא יכול לשמש כעילה למשפט פלילי או אזרחי (סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע).